שמי שאול יעקב, קוראים לי ככה בגלל סבי שאול שנקראתי על שמו.

שם אבי צ'ארלס ושם אמי עליזה, לאחי הגדול ז"ל קראו ג'קי ולאחי הצעיר קוראים מאיר.

אני נשוי, אב לשלושה וסבא לשמונה. במהלך חיי עבדתי כימאי. התחלתי כנווט באניות סוחר והמשכתי כנתב ספינות בנמל חיפה.

לפעמים אני מתגעגע לים, לשנותי בתור ימאי, להפלגות ברחבי העולם, לסערות בים, לסכנות קרחונים וסופות, לחוויה של להכיר את העולם ולהסתדר בכל מקום ולחברים למסע שהכרתי בדרכים. לכוח של המרחבים והנופים המרהיבים.

נולדתי בתאריך 28.11.37 ברנגון, בירת בורמה (מדינה הנקראת היום מיאנמר). בבית היו שלושה חדרים ואחרי שאבא נפטר, אמא השכירה חדר אחד. לא היו לנו מיטות, בלילות ישנו על מזרנים ומחצלות. היו לנו משרת ומשרתת הודים.

בביתי אכלנו הרבה אורז, ירקות ומאכלים עיראקיים.

למדתי בבית ספר יהודי, המקצועות האהובים עלי היו אנגלית וציור.

המורה האהוב עלי היה מורה לאנגלית שהיה מלמד וגם עוזר לנו הרבה. הייתי תלמיד טוב, לא חרוץ במיוחד, אבל טוב.

חבר שהיה איתי בכיתה – חיים ארצי היה החבר הכי טוב שלי. הוריו נרצחו בשואה והוא ניצל וגודל על ידי פרטיזנים ביערות יגוסלביה. היינו משחקים יחד משחקי ילדים, שח ועוד.

ההורים של הוריי עסקו במסחר ולכן הם נסעו הרבה לבורמה, למטרות עבודה ופרנסה. אחר כך פרצה מלחמת העולם השנייה והיפנים נכנסו למלחמה והפגיזו את בורמה. בתגובה לכך, אבא שלי לקח את אמא ואותנו וברחנו להודו השכנה, למומבאי. אבי נפטר שם וב1949 עלינו עם אמא לישראל. היא רצתה לעלות כי היתה ציונית אז ב1948 עלינו לארץ

אני זוכר אותנו חדשים בארץ, שלושה ילדים ואמא צעירה שהתאלמנה. מגיל צעיר מאוד לקחנו אחריות על המון דברים ויחד עם זאת, על אף קשייה, היא העניקה לנו אהבה ושמחה.

בהתחלה לא רצו לקבל אותנו בקיבוץ כפר גלעדי, כי אמא שלנו היתה אלמנה עם שלושה ילדים.

אני זוכר בעיקר אדם בשם פסח, שכיום הוא כבר בן 100 ועדיין חי בכפר גלעדי, פעיל, מתנדב ואף לוקח קורסים במכללת תל חי. האדם הזה ליווה את אמי כשכן וכחבר קרוב ודאג לה ולנו כילדיו.

שירתתי בחיל הים. הבאתי לארץ עם חבריי לשירות את המשחתות הראשונות. כמו כן השתתפנו במלחמה והשתלטנו על אניית חיל הים המצרית שהפגיזה את חיל הים

במהלך חיי השתתפתי בהרבה מלחמות (סיני, ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים) ואשתי נאלצה להישאר בתקופות מלחמה לבד עם שלושה ילדים.

כך הכרתי את אשתי לאה - נפגשנו במסיבה בתל אביב לפני 51 שנים. למחרת המסיבה הזמנתי אותה לים וכמה חודשים אחר כך התחתנו. נולדו לנו שלושה ילדים – סיגי, עופר וורד – אמא שלך.

הטיפ שלי לחים הוא לדאוג למשפחה, לאהוב את העבודה, לשאוף להיות בשמחה ולמצוא את ההומור והנחמה בדברים היומיומיים.